נהיגה בשכרות – מכת מדינה

עבירת נהיגה בשכרות, הפכה להיות מכת מדינה על הכביש. אמנם, השפעת האלכוהול שונה מנהג לנהג, ובדרך-כלל ככל שהאדם בעל מבנה פיזי גדול הוא יכול להכיל כמות גדולה יותר של אלכוהול, אך מחקרים רבים הראו שנהיגה לאחר שתייה בכמות בינונית אפילו, גורמת לירידה בערנות וכתוצאה מכך לסיכוי גבוה לתאונת-דרכים. אין אפשרות לקבוע איזו כמות אלכוהול בדיוק מתאימה לכל נהג ומהי הרגשתו האישית, אולם כדי למנוע מצב של חוסר-בהירות בנושא, קבע החוק רמה מסויימת של כמות אלכוהול המותרת על-פי החוק, ומי שחורג ממנה, עובר עבירה פלילית המוגדרת בחוק: נהיגה בשכרות.

בכל הנוגע לעבירת נהיגה בשכרות, המכשיר הייעודי לבדיקת שכרותו של נהג, הוא 'הינשוף'. מדובר במכשיר המודד את אחוזי האלכוהול בנשימתו של הנהג, תוך כדי נשיפה לתוכו. רמת אלכוהול של יותר מ-240 מיקרו גרם אלכוהול, נחשבת כעבירה. ישנן שתי בדיקות נוספות: בדיקת-דם הנעשית לפי בקשה מיוחדת של המשטרה, ובדיקה הנקראת בדיקת מאפיינים, לבדיקת כשירות הנהג בשטח. באופן כללי מתייחסים במקצועיות לנתוני המכשיר שבמקרים רבים מצליח לקבוע מתי קיימת נהיגה בשכרות. אולם, ישנה עדיין דעה רווחת במיוחד אצל עורכי-דין תעבורה, כי המכשיר אינו אמין מסיבות כאלה ואחרות, בטענה שהמדידה אינה אמינה באופן קבוע. בשל בעיות אמינות של המכשיר, שונה רף רמת האלכוהול לטובת הנהגים, כדי למנוע האשמה של נהגים שאינם שיכורים לפי החוק.

חשוב מאוד לציבור הנהגים לדעת, כי פקודת התעבורה קובעת שנהג אשר נמצאו בדמו אחוזי אלכוהול גבוהים, יורשע בנהיגה בשכרות, רישיון הנהיגה שלו יישלל לשנתיים, וייפסל על תנאי ובנוסף, ישלם קנס. גם לבתי-המשפט אין הרבה שיקול דעת בעניין, ורק במקרים חריגים ביותר, ניתן יהיה לתת הקלה בעונש. המדינה רואה את העבירה כחמורה יחסית ולכן, נהג שנתפס פעם שנייה בעבירה זו, רישיונו ייפסל לארבע שנים. המגמה הברורה מצד המדינה, היא לערער במקרים רבים על עונשים קלים יחסית שבית המשפט מטיל על נהגים שיכורים ולהמליץ על עונשים כבדים. מטרת העונשים הכבדים המוטלים על נהגים שנהגו בשכרות, היא לצמצם את תאונות הדרכים בגלל נהיגה בשכרות, שהיא אחד מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים.
ניתן לנסות להתגונן בבית המשפט ע"י ייצוג עצמי, אך במקרים כמו נהיגה בשכרות או נהיגה בהשפעת סמים (עבירות תנועה שאינן נחשבות "קלות") מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין תעבורה.